המסגד נבנה עבור גילדות בעלי המלאכה הלא נשואים ועובדי החנויות הצעירים של העיר, ששימשו גם שומרים בשוק, ומהם הוא קיבל את שמו. בעבר הוא נקרא מסגד סולג'מן פאשה. בתקופה הקומוניסטית, כשהדת נאסרה, שימשה האכסדרה שלו כחנות.
המאפיין הבולט ביותר שלו הוא העיטור המצויר: המסגד מקושט בציורי קיר הן בפנים והן בחזית החיצונית, וזוכים להערכה על איכותם האמנותית הגבוהה. הבניין מתנשא לשתי קומות, עם אכסדרה מקושתת בקומה העליונה וצריח נמוך, מה שמקנה לו מראה עדין, כמעט ביתי, המשתלב היטב בנוף הרחוב. הוא מונומנט תרבות של אלבניה וחלק מאתר המורשת העולמית של אונסק״ו בראט וג'ירוקסטרה.
המסגד לא תמיד פתוח, אך החזית המצוירת שלו לבדה הופכת אותו לעצירה משתלמת בטיול ברובע מנגלם.
