התיעוד הכתוב המוקדם ביותר של המסגד הוא מ־1431–32, אף שהנוסע בן המאה ה־17 אווליה צ'לבי ייחס אותו לתקופת שלטונו של באיזיד השני. במקור נקרא „מסגד הכיבוש”, והוא שירת נוסעים ושיירות שעברו באזור ומאוחר יותר את הצבא העות'מאני. הוא נבנה מלבנים אדומות ומאבן גיר, עם גג עץ.
כיום המסגד אינו פעיל והוא הרוס, אך קירותיו הקומפקטיים, כעשרה מטרים לכל צלע, וצריח הלבנים שלו עדיין ניצבים בין הבתים והכנסיות של רובע המצודה. באופן יוצא דופן, הצריח מתנשא משמאל לכניסה. החורבות הוכרזו כמונומנט תרבות ב־1961 והן חלק מאתר המורשת העולמית של אונסק״ו בראט וג'ירוקסטרה.
המסגד האדום הוא עצירה קלה ומתגמלת בכל טיול רגלי במצודה, ומציע הצצה אל הפרק הראשון ממש של בראט העות'מאנית.
