הארמון משלב סגנונות גותי ורנסנס עם נגיעות בארוק מאוחרות יותר. אחרי שרפה ב־1435 הוא נבנה מחדש בידי אונופריו דלה קאבה, הבנאי הנפוליטני של אמת המים של העיר, ושחזור נוסף בא בעקבות פיצוץ אבק שריפה ב־1463. רעידות אדמה ב־1520 וב־1667 גרמו לנזק נוסף, והתיקונים אחרי 1667 הוסיפו אלמנטים בסגנון בארוק, ובהם גרם המדרגות באטריום. מלבד דירות הרקטור, שכנו בבניין המועצה הקטנה, מנהל המדינה, נשקייה, מחסן אבק שריפה ובית סוהר. כל רקטור כיהן חודש אחד בלבד, כלל שנועד למנוע מאציל יחיד לצבור כוח רב מדי.
המבקרים נכנסים דרך לוג'ה מקושתת עם כותרות מגולפות בעושר אל האטריום האלגנטי, שבו אנדרטה שהוקמה ב־1638 מכבדת את מיהו פרצ'אט, בעל ספינות מלופוד שהוריש את הונו לרפובליקה. בקומה העליונה, חדרים משוחזרים, דיוקנאות, סמלים ומטבעות מעלים את חיי המדינה הישנה. באטריום מתקיימים גם קונצרטים, בעיקר במהלך פסטיבל הקיץ של דוברובניק.
זהו מקום מושלם להבין כיצד ניהלה את עצמה הרפובליקה הקטנה והגאה הזאת.
