באופן מסורתי הוא מתוארך למאה ה־15, כשהרפובליקה של ונציה שלטה בדורס, והוא נבנה על שרידי מגדל ביזנטי קדום יותר כדי לחזק את חומות העיר מימי הביניים. בניגוד למגדלים הביזנטיים הוותיקים יותר, תוכניתו עגולה, בקוטר של כ־16 מטרים, והוא תוכנן כעמדת ארטילריה ותצפית לשמירה על הנמל. יש חוקרים שטענו שייתכן שהוא שייך למעשה לתקופה העות'מאנית, תזכורת לכמה רבת שכבות היא ההיסטוריה של דורס.
המגדל, שנפגע ברעידת האדמה של 2019, שוחזר בתמיכת האיחוד האירופי ונפתח מחדש כמרכז הסברה למורשת, המשתמש בתצוגות מולטימדיה כדי להציג את המורשת התרבותית של דורס ושל אלבניה. מראשו נהנים המבקרים מנוף על העיר ועל הים האדריאטי.
המגדל הוא עצירה קלה בטיול רגלי הכולל את האמפיתיאטרון הרומי ואת קטעי החומות ששרדו, כולם במרחק דקות ספורות זה מזה.
