הבנייה החלה ב־1327 בימי המלך הסרבי סטפן דצ'נסקי והושלמה בידי בנו סטפן דושאן. האדריכל הראשי היה נזיר פרנציסקני, ויטה מקוטור, וזה עוזר להסביר את השילוב של מסורות רומנסקיות וביזנטיות בכנסייה. קירותיה בנויים בפסים מתחלפים של שיש בהיר וורדרד, והיא הכנסייה הגדולה ביותר מימי הביניים בבלקן בהפרש ניכר, ומכאן שמה ויסוקי, שפירושו „גבוה”. מאז 2004 היא חלק מאתר המורשת העולמית של אונסק״ו מונומנטים מימי הביניים בקוסובו.
האוצר הגדול ביותר נמצא בפנים: אחד האוספים השמורים הגדולים באזור של ציורי קיר מימי הביניים, עם יותר מאלף סצנות מצוירות וכמה אלפי דיוקנאות המכסים את הקירות. המבקרים יכולים לראות גם את הפורטלים והחלונות מאבן מגולפת ואת קבר מייסד המנזר. נדרש לבוש צנוע, וכדאי להביא תעודה מזהה, כי הגישה למנזר מפוקחת.
ביקור בויסוקי דצ'אני מציע מפגש נדיר ושליו עם אחד ההישגים המרשימים ביותר של אמנות ימי הביניים בדרום־מזרח אירופה.
