האדריכל תיאר את התכנון כשילוב של צורות ביזנטיות ואסלאמיות, ואילו אחרים רואים בו פרשנות מודרנית למסורות הבנייה של האזור. במהלך השנים המבנה עורר גם הערצה וגם לעג, ואף הופיע ברשימות של המבנים המכוערים בעולם, מה שרק הוסיף לפרסומו.
בפנים, חלונות גג המשובצים בכיפות מכניסים אור טבעי למבנה שמחזיק אוסף של כשני מיליון פריטים. קווי המתאר יוצאי הדופן שלו הופכים אותו לאחד המראות המוכרים ביותר במרכז פרישטינה ולעצירה הכרחית בכל טיול רגלי בעיר.
