הסיפור מתחיל בפייטרו מרובי, צייר וצלם איטלקי שהשתקע בשקודרה וייסד בה סטודיו ב־1856. מכיוון שלא היו לו ילדים משלו, הוא הכשיר את בני הגנן שלו, והסטודיו עבר לקל מרובי ואחר כך לבנו גגה מרובי, שלמד בצרפת. במשך שלושה דורות תיעדה המשפחה את החיים בצפון אלבניה, מדיוקנאות של תושבי העיר ושל בני ההרים ועד אירועים פוליטיים וסצנות מחיי היומיום. ב־1970 עבר הארכיון לידי המדינה.
כיום האוסף מונה מאות אלפי נגטיבים, רבים מהם על זכוכית, וכולל כמה מהתצלומים המוקדמים ביותר שצולמו באלבניה. המוזיאון מציג תערוכת קבע של עבודות המשפחה לצד תערוכות מתחלפות, ומעניק תיעוד חזותי נדיר של לבוש, פנים וחברה לאורך כמאה שנה.
לכל מי שסקרן לגבי ההיסטוריה האלבנית או אמנות הצילום, מוזיאון מרובי הוא עצירה חיונית בשקודרה.
