החורבות התגלו במקרה ב-1972, במהלך בניית בלוקים של דירות, והוכרזו כמונומנט תרבות בשנה שלאחר מכן. ארכאולוגים זיהו יישוב כפרי מהמאות הראשונות לספירה שעד המאה ה-3 הפך לוילה רומית, שאולמה הראשי, המסתיים באפסיס, רוצף בפסיפסים. החופרים הראשונים סברו שבזיליקה נוצרית קדומה קמה באתר מאוחר יותר, במאות ה-5–6, אף שחפירות עדכניות יותר, שחשפו בורות להתססת תירוש, מצביעות דווקא על וילה חקלאית פעילה.
כיום המבקרים יכולים לראות את רצפות הפסיפס, המעוטרות בדגמים גאומטריים, ציפורים ודגים, לצד קווי המתאר של קירות וחדרים; תוכניות באתר עוזרות להבין את המבנה. האתר נפתח מחדש לקהל ב-2010. הביקור קצר בלבד, אך הוא ניגוד מרתק לקו הרקיע המודרני של טירנה.
למי שסקרן לגבי העבר הרומי של האזור, בהחלט שווה לעשות את הסטייה הקצרה.
