מזרחית לליברז'ד, על הגבול עם מקדוניה הצפונית, שבניק־יאבלאניצה מגן על אחד הנופים הפחות מתוירים באלבניה. יערות האשור שלו הם חלק מאתר אונסק״ו “יערות האשור הקדומים של אירופה”, אתר סדרתי שמשתרע על פני שמונה־עשרה מדינות — והחורשות האלבניות הן מהעתיקות שבהן.
למה זה חשוב
זהו בית הגידול הטוב ביותר שנותר במדינה ללינקס הבלקני, שלפי ההערכות שרדו ממנו רק כמה עשרות פרטים בכל האזור כולו. כמעט בוודאות לא תראו אחד. גם זאבים, דובים חומים, יעלי שמואה וחזירי בר חיים כאן, והסיכוי לראות עקבות בשלג טוב בהרבה מהסיכוי לראות את החיה עצמה.
עבור המבקרים, המשיכה היא היער עצמו: עצים עתיקים, שכבת עלים עמוקה, בלי שורות של מטעים, ושקט שמרגיש מובנה ולא מקרי.
האגמים וההליכה
תריסר אגמים קרחוניים קטנים שוכנים גבוה על רכס שבניק, ומגיעים אליהם בהליכות יום מנקודות הגישה של הפארק. המסלולים מסומנים במקומות מסוימים ועמומים באחרים. היציאה הקלאסית מטפסת מצד רראיצה לכיוון האגמים והרכס, עם נופים מזרחה אל מקדוניה הצפונית.
המרחקים הוגנים ולא קיצוניים: חמש עד שבע שעות הלוך ושוב לאגמים העיקריים, עם עלייה של ממש. אין בקתות ואין שירותים על ההר.
איך מגיעים
ליברז'ד היא שער הכניסה, כשעתיים מטירנה בכביש לכיוון אלבסן ופוגראדץ. משם דרכים צדדיות מטפסות לרראיצה ולשולי הפארק; הקטעים האחרונים אינם סלולים. בפארק יש נקודות מידע, אבל הרשת דלילה יותר מאשר בתת' או בוולבונה, ולכן חשוב להגיע עם תוכנית.
שכירת מדריך בליברז'ד היא הדרך הפשוטה לעשות זאת, וכך רוב המבקרים מתמודדים עם מציאת הדרך.
מתי לנסוע
מסוף האביב ועד אוקטובר. מיוני אפשר להגיע לאגמים באופן אמין. הסתיו ביער האשור הוא עונת הצלמים. החורף מביא שלג עמוק והדרכים נסגרות.
היכן ללון
בתי הארחה ברראיצה ובסביבת ליברז'ד פשוטים וזולים, ולעתים קרובות כוללים ארוחת ערב ביתית. מבקרים רבים לנים בפוגראדץ על אגם אוחריד ונוסעים משם, מה שעובד היטב ונותן לכם ערב על האגם אחרי יום ביער.
הערות מעשיות
- הורידו מפות אופליין; הקליטה נעלמת בתוך הפארק.
- מקלות הליכה עוזרים בירידה דרך שכבת העלים.
- אל תסמכו על צמתים מסומנים — קחו איתכם מסלול.
- הוציאו איתכם הכול; אין איסוף פסולת על ההר.
שבניק מיועד למטיילים שכבר ראו את האלפים בצפון ורוצים מקום בלי תור בנקודת התצפית. הוא שעתיים מהבירה ומרגיש רחוק פי ארבעה.
שאלות נפוצות
אראה לינקס בלקני?
כמעט בוודאות לא. לפי ההערכות שרדו רק כמה עשרות בכל האזור כולו. עקבות בשלג הן תקווה מציאותית; תצפית בחיה – לא.
כמה זמן נמשכת ההליכה לאגמי שבניק?
חמש עד שבע שעות הלוך ושוב מצד רראיצה, עם עלייה של ממש. אין בקתות ואין שירותים על ההר, אז קחו איתכם הכול.
האם השבילים מסומנים?
בחלקם. יש סימונים במקומות מסוימים והם נעלמים באחרים, לכן הורידו מפות אופליין וקחו איתכם מסלול. שכירת מדריך בליברז'ד היא הדרך שבה רוב המבקרים פותרים את הניווט.
צילום: Spyenson · CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
