כשהעיר הייתה מכותרת לחלוטין במלחמת בוסניה, נחפרה המנהרה בעבודת יד בין מרץ ליוני 1993, מתחת למסלול ההמראה של נמל התעופה, כדי לחבר את שכונת דובריניה עם בוטמיר שבצד השני. הפועלים השתמשו באתים ובמכושים, לעיתים קרובות בתוך מי תהום, ומאז שנפתחה ב־1 ביולי 1993 הובילו במעבר הצר מזון, דלק, חשמל ואנשים אל העיר הנצורה וממנה. הכניסה שלה בבוטמיר הוסתרה במרתף של בית ששייך למשפחת קולאר.
כיום שוכן בבית זה מוזיאון מנהרת סרייבו. המבקרים יכולים ללכת לאורך קטע קצר ושמור של המנהרה, באורך של כ־20 מטר, ולראות תצלומים, ציוד מתקופת המלחמה וסרט תיעודי שמסבירים כיצד פעלה וכיצד נראו החיים בזמן המצור. המוזיאון נמצא במרחק מה מהעיר העתיקה, ולכן רוב המטיילים משלבים אותו בסיור מודרך או מגיעים במונית.
ביקור במנהרת התקווה הוא חוויה שקטה ומעוררת מחשבה, שעוזרת להבין את החוסן של סרייבו ושל תושביה.
