הבסטיון היה חלק מהעיר המבוצרת ורטניק, שבוצרה בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה־18 בימי המושל הבוסני אחמד פאשה רוסטמפשיץ', אחרי שהפשיטה של הנסיך אויגן מסבויה ב־1697 הותירה את סרייבו בלהבות. לביצורים החדשים היו שלושה מגדלי שער וחמישה בסטיונים, שהמוכרים שבהם הם הבסטיון הלבן והבסטיון הצהוב; הבסטיון הצהוב קרוי על שם צבע האבן שלו. הוא היה בין העמדות שהוגנו מפני הכוחות האוסטרו־הונגריים ב־1878, ומאז איבד את תפקידו הצבאי.
רוב המבקרים עולים ברגל מבשצ'רשייה דרך שכונת קובאצ'י, ועוברים ליד בית הקברות לזכר השהידים, שבו קבור עליה איזטבגוביץ', נשיא בוסניה והרצגובינה בזמן המלחמה. הבסטיון הומה במיוחד סביב השקיעה, כשקריאת המואזין של הערב עולה מהמסגדים שלמטה ואורות העיר מתחילים לזהור. במהלך הרמדאן, תותח שנורה מהבסטיון בכל ערב מסמן את רגע שבירת הצום של היום.
הביאו שכבה חמה בערבים קרירים והישארו ליהנות מהנוף אחרי רדת החשכה.
