הבניין היה שייך למסדר הפרנציסקני עד שהוחרם ב־1946 והפך למטה המקומי של מנגנון הביטחון הפנים. חדרי אחסון בקומה התחתונה הוסבו לתאי מעצר וחקירה, שבהם הוחזקו אסירים לפני המשפט; אחרי גזר הדין הם נשלחו לבתי כלא ולמחנות עבודה, וחלקם להוצאה להורג. בין המוחזקים כאן היה הכומר והסופר הפרנציסקני האב זף פלומי. האתר נשאר בשימוש עד נפילת הקומוניזם ונפתח כמוזיאון ב־2014.
המבקרים עוברים במעבר כניסה מבטון אל התאים המקוריים וחדרי החקירות, שרבים מהם נותרו כמעט כפי שהיו, עם כתובות של אסירים שעדיין חרוטות על הקירות. תצלומים, שמות ועדויות של מי שנכלאו, הוצאו להורג או הוגלו, יחד עם חפצים אישיים ומכתבים שתרמו אסירים לשעבר ומשפחותיהם, נותנים פנים אנושיות להיסטוריה של הדיכוי.
זהו ביקור מפכח אך חיוני לכל מי שרוצה להבין את עברה הקרוב של שקודרה.
