כל מה שנותר מהמנזר הוא כנסייתו הראשית, כנסיית ניקולאוס הקדוש, המתוארכת בדרך כלל למאה ה-13. בימי הביניים היה המנזר כפוף ישירות לפטריארך של קונסטנטינופול ולא לבישוף המקומי. תוכניתו יוצאת דופן: שני אולמות מקבילים מקורים בכיפות הנשענות על עמוד מרכזי יחיד, ומסתיימים באפסיס כפול, שלדעת חוקרים אחדים איפשר לקיים בו טקסים אורתודוקסיים וקתוליים כאחד.
החזית החיצונית היא המשיכה האמיתית. גושי אבן גיר גדולים, שככל הנראה נלקחו ממבנים קדומים יותר, יוצרים את החלק התחתון של הקירות ומעליהם בנייה בלבנים, וכמה מהם מגולפים בתבליטי בעלי חיים, ובהם אריה, נשר ודרקונים. עצי ברוש וקטעים מחומת המתחם הישנה מקיפים את הכנסייה, ובפנים נחשפו לאחרונה ציורי קיר מתחת לטיח מאוחר יותר. בשנים האחרונות מתבצעות במקום עבודות שימור, כך שהגישה לפנים עשויה להיות מוגבלת, אך החזיתות המגולפות לבדן מצדיקות את הסטייה מהדרך.
שלבו את הביקור עם מעיין העין הכחולה, מעט הלאה באותו כביש, לטיול חצי יום משתלם מסרנדה.
